פסק-דין בתיק ת"ק 51830-01-12

1.         עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 9.1.2012 בהשתלבות הדרכים מצומת בית דגן למחלף השבעה (לכיוון צפון).

2.         התובע נהג ברכב מסוג סוזוקי והנתבע נהג במשאית מסוג וולוו. לטענת התובע, הוא פנה ימינה במחלף השבעה והשתלב בנתיב התנועה, בין שתי משאיות עומדות. מאחוריו עמדה משאית בה נהג הנתבע. לאחר "דקה או שתיים" הרגיש שרכבו נמחץ על ידי משאית הנתבע לכיוון המשאית שעמדה מלפניו.

3.         לטענת הנתבע, הוא עמד בעצירה מוחלטת בנתיב נסיעתו. כשהחל בנסיעה, עקף אותו התובע מצד ימין במטרה להשתלב בנתיב נסיעתו. מאחר שהתובע ביצע עקיפה מימין, נכנס ל"שטח מת" של הנתבע ופגע ברכבו.

4.         במעמד הדיון שנערך לפניי העידו התובע והנתבע.

דיון והכרעה :

5.         התובע העיד לפניי שנסע במהירות איטית של כ-5 קמ"ש בניסיון להשתלב לנתיב התנועה בו נסע הנתבע. לדבריו, בין שתי המשאיות היה מרחק רב של כ-20 מ'. כשהשתלב לתוך נתיב הנסיעה, עצר את רכבו "מאחר [וב] הנתיב הזה המכוניות עצרו עצירה מוחלטת..." [פר' עמ' 1, ש'16]. לפתע הרגיש "מחיצה של האוטו לא מכה, מהמשאית של הנתבע למשאית שלפניי, הוא מחץ את האוטו משני הצדדים" [פר' עמ' 1, ש' 17-18].

6.         לטענת התובע, התאונה התרחשה לאחר שסיים לבצע עקיפה ועמד בתוך נתיב התנועה בו נסע הנתבע.

7.         לדברי הנתבע, הוא נסע בכביש 4 בנתיב הימני והנתבע השתלב אל מסלול נסיעתו. תוך כדי ההשתלבות, התובע "חתך" אותו מימין ו" נתן לי מכה" [פר' עמ' 2, ש' 16].

8.         הנתבע בעדותו הסביר שכל נהג משאית מחויב להתקין שלט על המשאית מאחור. השלט מורה כדלקמן: "למי שעוקף מימין, יש לנו שטח מת, אל תעקוף כי תגרום לתאונה" [פר' עמ' 2, ש' 10-11]. התובע העיד שעל משאיתו קיים שלט כזה: "זה שלט שמחייב קצין בטיחות ויש לי כזה" [פר' עמ' 2, ש' 12].

9.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מעדיף את גרסת הנתבע.

            ראשית, התובע צירף לכתב תביעתו קובץ תמונות [ת/1]. תמונות אלה צולמו על ידי התובע מיד לאחר התאונה. בתמונות אלה ניתן לראות בבירור שהגלגל הימני אחורי של רכב התובע עומד על קצה קו ההפרדה ורכבו נוטה מעט שמאלה. כן ניתן להבחין בבירור בתמונות שקיים נתיב השתלבות ממנו הגיע התובע. תמונות אלה מחזקות את גרסת הנתבע שהתובע השתלב מימין אל הכביש הראשי (כביש 4) ואגב כך, נכנס לשטח נסתר מבחינת הנתבע, שנהג במשאית כבדה.

שנית, סימני הנזק ברכב התובע, כפי שעולים מתמונות שצורפו לחוות דעת השמאי מטעמו, מעידים על נקודת מגע בחלקו האחורי שמאלי ובחלקו הקדמי ימני. מקום המגע שולל את גרסת התובע לפיה נסע ישר בתוך נתיב הנסיעה.

            שלישית, מחוות דעת שמאי שהגיש הנתבע עולה כי למשאיתו נגרמו נזקים לפנס קדמי ימני ולכנפון רוח ימני חיצוני. נזקים אלה מחזקים את המסקנה לפיה התובע לא נסע ישר בטור כלי הרכב ובתוך נתיב הנסיעה.

10.        מטעמים אלה אני קובע שהתאונה התרחשה כאשר התובע ניסה להשתלב שמאלה אל נתיב הנסיעה בו נהג הנתבע. הנתבע לא נתן זכות קדימה למשאית בה נהג הנתבע, הגם שהוא השתלב אל הכביש הראשי. יתר על כן, התובע תימרן אל "שטח מת" מבחינת הנתבע. על כן לא היה בידי הנתבע למנוע את התאונה.  משכך, אני קובע שהאחריות לתאונה מוטלת על התובע.

11.        לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

12.        סוף דבר - התביעה נדחית. הנני מחייב את התובע בהוצאות הנתבע 1 בסך 400 ש"ח לתשלום לא יאוחר מיום 15.8.12. בנסיבות העניין אינני פוסק הוצאות לזכות הנתבעת 2.

בקשת רשות ערעור אל בית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום,  ח' תמוז תשע"ב, 28 יוני 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: